Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 30b

מַתְנִי' אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסּוּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ.

Traduction

MISHNA: One may not take wood from a sukka on any Festival, not only on the festival of Sukkot, because this is considered dismantling, but one may take from near it.

Rachi non traduit

מתני' אין נוטלין עצים מן הסוכה. כגון בפסח או בעצרת ויושב בסוכה בגנה או בפרדס אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה השתא משמע אם הוא עב שנתנו קנים הרבה מותר ליטול מהם ובגמרא פריך הא סתר אהלא דכיון דבטליה לגבי סכך כל פורתא דשקיל מניה סתירה הוא:

גְּמָ' מַאי שְׁנָא מִן הַסּוּכָּה דְּלָא — דְּקָא סָתַר אֻהְלָא, מִן הַסָּמוּךְ לָהּ נָמֵי — קָא סָתַר אֻהְלָא?

Traduction

GEMARA: The Gemara poses a question with regard to the mishna: In what way is this case different? Why did the mishna teach that from the sukka itself one may not remove wood? It is because one thereby dismantles a tent, which is a prohibited labor. But if so, if one takes wood from near it, too, doesn’t he thereby dismantle a tent? Why, then, does the mishna permit him to do so?

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי סָמוּךְ — סָמוּךְ לַדְּפָנוֹת. רַב מְנַשְּׁיָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁאֵין סָמוּךְ לַדְּפָנוֹת, כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בְּאִסּוּרְיָיתָא.

Traduction

Rav Yehuda said that Shmuel said: What is the meaning of: Near it? It means near the walls. Wood placed near the walls may be removed because it is not part of the sukka itself; the walls themselves may not be removed. Rav Menashya said: Even if you say that it is referring to a case where the wood is not near the walls but is part of the roof of the sukka itself, when that baraita was taught, it was with regard to bundles of reeds that are not considered part of the roof of the sukka, as they have not been untied. Therefore, one may remove them.

Rachi non traduit

גמ' סמוך לדפנות. קנים הנזקפים סביבות לדפנות כיון שלא נארגו עם הדופן לא בטלי לגבי דופן ואינו דומה לסמוך לסכך שהסכך אינו ארוג לפיכך הכל שוה העליון כתחתון סכך הוא:

אפילו תימא בשאין סמוך לדפנות. אלא סמוך לסכך:

וכי תניא. מתניתין באסורייתא חבילות של קנים שנתנן על הסכך מדלא התיר אגדן לא בטלינהו לגבי סכך אלא להצניעם שם:

בברייתא. נמי גרסינן אלא מן הסמוך לה:

תַּנְיָא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסּוּכָּה אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְשָׁוִין בְּסוּכַּת הַחַג בֶּחָג — שֶׁאֲסוּרָה. וְאִם הִתְנָה עָלֶיהָ — הַכֹּל לְפִי תְנָאוֹ.

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught the following baraita before Rabbi Yoḥanan: One may not take wood from the sukka itself but only from the nearby wood. And Rabbi Shimon permits one to take wood from the sukka as well. And all agree, even Rabbi Shimon, that with regard to the sukka that was built for the festival of Sukkot, during the Festival it is prohibited to remove wood from it. But if at the outset one stipulated a condition with regard to it allowing him to use it for other purposes, it is all according to his stipulation.

Rachi non traduit

ורבי שמעון מתיר. אפילו מן הסכך ולקמן פריך ליה והא סתר אהלא:

שהיא אסורה. אפילו בחוש''מ כדיליף לקמן:

ואם התנה עליה. לפני י''ט:

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר? וְהָא קָא סָתַר אֻהְלָא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָכָא בְּסוּכָּה נוֹפֶלֶת עָסְקִינַן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. דְּתַנְיָא: מוֹתַר הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר וְשֶׁבַּקְּעָרָה — אָסוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

Traduction

The Gemara questions this baraita: And does Rabbi Shimon permit one to take wood from the sukka itself? But isn’t one dismantling a tent, which is a prohibited labor? The Gemara answers that Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Here, we are dealing with a sukka that has already collapsed. Therefore, the only potential concern is muktze, not dismantling. And Rabbi Shimon conforms to his standard line of reasoning, as he is not of the opinion that there is a prohibition of muktze, as it is taught in a baraita: If a wick in oil was lit before Shabbat, and it went out on Shabbat, the remainder of the oil in a lamp or in a bowl is prohibited for use, as it is muktze. And Rabbi Shimon permits one to use it. Consequently, Rabbi Shimon also permits one to take wood from the sukka.

Rachi non traduit

נופלת. שנפלה בי''ט דליכא סתירת אהל וטעמא דת''ק משום מוקצה דהא בין השמשות היתה קיימת ומוקצה היא מחמת איסור סתירה אבל הסמוך לה לאו מוקצה הוא דלית ביה משום סתירה:

מותר השמן שבנר ושבקערה. נר קרוייזיי''ל מותר השמן שנותן בנר או בקערה שמן הניתן להדלקת הנר של שבת וכבה המותר יש בה משום מוקצה ואסור:

מִי דָּמֵי? הָתָם אָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֵימָתַי תִּכְבֶּה נֵרוֹ, הָכָא אָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֵימָתַי תִּפּוֹל סוּכָּתוֹ?

Traduction

The Gemara rejects this claim: Is it comparable? There, in the case of oil in a lamp, a person sits and anticipates when his lamp will be extinguished. It is clear to him that it will be extinguished, and he can safely assume that a certain amount of oil will remain in the lamp or the bowl. Here, however, can it be said that a person sits and anticipates when his sukka will fall? He cannot know ahead of time that his sukka will collapse.

Rachi non traduit

אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו. שיודע שסופה לכבות הלכך בין השמשות דעתיה על המותר:

הכא אדם יושב ומצפה כו'. בתמיה וכי נביא הוא ויודע שעתידה ליפול למחר:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָכָא בְּסוּכָּה רְעוּעָה עָסְקִינַן, דְּמֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִלָּוַהּ.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Here, we are dealing with a sukka that is not sturdy, as from yesterday, the Festival eve, one already had his mind on it. He thought it might collapse, and therefore he did not remove the possibility of using its wood from his mind.

Rachi non traduit

בסוכה רעועה. דמסיק אדעתיה דנפלה ולמחר נפלה הלכך לרבי שמעון מוקצה ליכא דאמרינן דעתיה מאתמול עלויה ולת''ק לא אמרינן דעתיה עלויה בשום מידי דלא חזי בין השמשות:

וְשָׁוִין בְּסוּכַּת הֶחָג בֶּחָג שֶׁהִיא אֲסוּרָה, וְאִם הִתְנָה עָלֶיהָ — הַכֹּל לְפִי תְנָאוֹ. וּמִי מַהֲנֵי בַּהּ תְּנַאי?

Traduction

§ The above baraita states: All agree with regard to the sukka that was built for the festival of Sukkot, that during the Festival it is prohibited to remove wood from it, but if one stipulated a condition with regard to it, it is all according to his condition. The Gemara asks: And is a condition effective with regard to it?

וְהָאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כָּל שִׁבְעָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ''חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה''', וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה''', מָה חַג לַה' — אַף סוּכָּה לַה'.

Traduction

But didn’t Rav Sheshet say in the name of Rabbi Akiva: From where is it derived that the wood of a sukka is prohibited to be used for any other use all seven days of the Festival? It is as it is stated: ''The festival of Sukkot to the Lord, seven days'' (Leviticus 23:34). And it is taught in a different baraita in explanation of this that Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that just as the name of Heaven takes effect upon the Festival peace-offering, so too, does the name of Heaven take effect upon the sukka? The verse states: ''The festival of Sukkot to the Lord, seven days'' (Leviticus 23:34), from which it is learned: Just as the Festival offering is consecrated to the Lord, so too, the sukka is consecrated to the Lord. Since the wood of the sukka is compared to consecrated objects, how may one stipulate a condition with regard to it?

Rachi non traduit

לה'. משמע כל שבעה לה' הוא הקדש:

על החגיגה. שלמי חגיגה ליאסר משהוקדשו:

חג. חגיגה:

אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: סֵיפָא אֲתָאן לְסוּכָּה דְעָלְמָא, אֲבָל סוּכָּה דְמִצְוָה — לָא מַהֲנֵי בַּהּ תְּנָאָה.

Traduction

Rav Menashya, son of Rava, said: In the latter clause, where the stipulation is mentioned, we have arrived at the case of a regular sukka, a hut used throughout the year, not specifically for the Festival. With regard to such a sukka, one may stipulate to use the wood as he wishes; but as for a sukka of mitzva, used for the Festival, a condition is not effective with regard to it.

Rachi non traduit

סיפא. דקתני ואם התנה עליה אסוכה דעלמא קאי וארישא דברייתא קא מהדר דאיפלגו בה ת''ק ורבי שמעון דקתני אין נוטלין עצים מן הסוכה ואוקימנא בשנפלה ומשום מוקצה וקאמר אם התנה עליה מבעוד יום שאם תפול מחר יסיקנה הכל לפי תנאו:

Tossefoth non traduit

אמר רב מנשיא בריה דרבא סיפא אתאן לסוכה דעלמא כו'. מצי נמי למפרך דלמאי דס''ל דהוי מוקצה מחמת איסור לא אשכחנא דמהני ביה תנאה אלא דאינו חושש למפרך משום דאינו נשאר במסקנא אלא נקט האמת:

וְסוּכָּה דְּמִצְוָה לָא? וְהָתַנְיָא: סִכְּכָהּ כְּהִלְכָתָהּ וְעִטְּרָהּ בִּקְרָמִים וּבִסְדִינִין הַמְצוּיָּירִין, וְתָלָה בָּהּ אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים וּפַרְכִּילֵי עֲנָבִים, יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְעַטְרוֹת שִׁבֳּלִים — אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְאִם הִתְנָה עֲלֵיהֶם — הַכֹּל לְפִי תְנָאוֹ.

Traduction

The Gemara asks a question from a different angle: And is a condition not effective for a sukka of mitzva? But isn’t it taught in the Tosefta: In the case of a sukka that one roofed in accordance with its halakha, and decorated it with embroidered clothes and with patterned sheets, and hung on it nuts, almonds, peaches, pomegranates, and vines [parkilei], of grapes and glass containers filled with wine, oil, and flour, and wreaths of ears of corn for decoration, it is prohibited to derive benefit from any of these until the conclusion of the last Festival day. But if one stipulated a condition with regard to them whereby he allows himself to use them, it is all according to his condition. This shows that conditions are effective even with regard to a sukka of mitzva.

Rachi non traduit

ועטרה. יפה בסדינין ובקרמין המצויירין קרמין בגדי צבעונין שקורין אובריי''ץ סדינים לבנים של פשתן:

יינות שמנים וסלתות. בכוסות של זכוכית לנוי:

הכל לפי תנאו. מדקתני אסור להסתפק מהן ש''מ בטלי להו לגבי סוכה והוי להו כסוכה וקאמר דתנאי מהני:

Tossefoth non traduit

עד מוצאי י''ט האחרון. עד שיתחיל יום החול וא''ת התינח י''ט שמיני מוקצה הוא משום דהוי ספק שביעי וגם ביום תשיעי שם מוקצה עליו הואיל ואתקצאי לבין השמשות אתקצאי נמי לכולי יומא ושפיר אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר במוקצה מחמת מצוה כגון הכא בעצי סוכה אבל נהגו העולם כשחל תשיעי של חג בע''ש שאין מסתפקין מהן בשבת שהוא עשירי ומאי טעמא אי משום סתירת אהל לא שייך בפירות ואי משום דאתקצאי בין השמשות דתשיעי תרי מגו כה''ג לא אמרינן דבתשיעי נמי לא נאסר אלא מטעם מגו וי''ל דהיינו טעמא משום הכנה דהואיל ובע''ש היה אסור שהוא תשיעי והוא י''ט אם היה נאכל בשבת היה מכין י''ט לשבת והוי כעין נולד כיון שבא עתה ראויות שלו ולא בא בי''ט ומזה הטעם יש נזהרין כשחל שמחת תורה אחר השבת מלאכול האתרוג באותו יום דהואיל ובשבת היה אסור שהוא שמיני ועוד כי היה ראוי לברך בו אם אתי אליהו ואמר דעברו לאלול א''כ אם היה אוכל אותו בשמחת התורה כדאמרן הוי שבת מכין לי''ט:

אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בְּאוֹמֵר אֵינִי בּוֹדֵל מֵהֶם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּלָא חָלָה קְדוּשָּׁה עֲלַיְיהוּ. אֲבָל עֲצֵי סוּכָּה, דְּחָלָה קְדוּשָּׁה עֲלַיְיהוּ — אִתַּקְצַאי לְשִׁבְעָה.

Traduction

The Gemara answers based on the opinion of Abaye and Rava, who both say that this is referring to a case where one says: I am not removing myself from them throughout twilight. In other words, he announces from the outset that he will not set them aside as sukka decorations, but rather he will use them for other purposes as well. In that case, no sanctity devolves upon them at all, and he may therefore use them throughout the Festival. However, as for the actual wood of a sukka, sanctity devolves upon it through the very construction of the sukka, and it has therefore been set aside from use for the entire seven days.

Rachi non traduit

אביי ורבא דאמרי תרוייהו. דלא דמו לסוכה לענין תנאה ואע''ג דבטלי לגבה דכי מהני תנאה באומר מבעוד יום איני בודל מהם מהיות כוחי וזכותי בהם ליטלן כל שהות אורך של בין השמשות של ערב י''ט הלכך בשעת ביאת היום שהיתה קדושה צריכה לחול עליהם לא חלה לפיכך לא הוקצה אבל עצי סוכה שאינו יכול להתנות עליהם תנאי זה שהרי על כרחו יבדל מהם בין השמשות משום דסתר אהלא ובין השמשות ספק י''ט הוא חלה קדושה עליה ועל ידי קדושה זו הוקצה לשבעה:

Tossefoth non traduit

אבל עצי סוכה דחל קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה. וקשה דמשמע הכא דמה שעצי סוכה אסורין היינו מטעם מוקצה וכן משמע בשבת (דף מה. ושם) הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ולעיל קאמר מה חג לה' אף סוכה לה' אלמא דאסורין מדאורייתא ותירץ ר''ת דמה שאמר מה חג לשם אף סוכה לשם היינו לפי שיעור סוכה כגון ב' דפנות ושלישית אפי' טפח אבל אי עביד דפנות שלמות יותר משיעור סוכה לא נפיק מקרא ועל היותר קאמר שאסור מטעם מוקצה ור''י פירש דודאי כל זמן שהסוכה בעמידה שייך בה מה חג לה' אף סוכה לה' אבל כשנפלה לא שייך בה מה חג וכו' ואם כן היה יכול לתרוצי הכא מה שעצי סוכה אסורין מקרא דלעיל מה חג היינו כשהיו בעמידה אבל כשנפלו מותרין אלא נקט האמת דכשנפלו נמי אסורין מטעם מוקצה:

וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דְּאִתְּמַר: הִפְרִישׁ שִׁבְעָה אֶתְרוֹגִים לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, אָמַר רַב: כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְאַלְתַּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: כָּל אַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְמָחָר!

Traduction

The Gemara asks: And in what way is it different from that which was stated with regard to a different halakha: In the case of one who separated seven etrogim for each of the seven Festival days, one for each day, Rav said: He fulfills his obligation through each and every one of them when he recites the blessing over the lulav and etrog, and if he so desires he may eat it immediately after the blessing. And Rav Asi said: He fulfills his obligation through each one, and he may eat it the following day, as it retains its sanctity for the duration of that entire day. In any case, all agree that the sanctity of each etrog does not extend to the following day. If so, why does the sanctity of the sukka extend through all seven days?

Rachi non traduit

ומאי שנא מהא כו'. דלא אמר באתרוג דמשום בין השמשות קמא ליתקצי כל שבעה אלא לחד יומא מכי אתני עליה לחד יומא:

דאתמר הפריש כו' יוצא בה. ביומה:

ואוכלה לאלתר. קסבר למצותה אתקצאי והרי נעשית מצותה:

ורב אסי אמר יוצא בה ואוכלה למחר. דכיון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא והא עצי סוכה נמי כיון דאתני עלייהו ליהנות מהן בחולו של מועד כהפרישה ליום ראשון דמי ומשום דבין השמשות קמא קדיש קא אמרת דאתקצאי לשבעה:

Tossefoth non traduit

כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר. לאו דוקא לאלתר דהא אתרוג של יום ראשון אסור כל היום עד למחר ולא פליג רב ורב אסי אלא בשאר ימים:

הָתָם, דְּמַפְסְקוּ לֵילוֹת מִיָּמִים — כָּל חַד וְחַד יוֹמָא מִצְוָה בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא. הָכָא, דְּלָא מַפְסְקוּ לֵילוֹת מִיָּמִים — כּוּלְּהוּ יוֹמֵי כַּחֲדָא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא דָּמֵי.

Traduction

The Gemara answers: There is a difference between an etrog and a sukka. There, with regard to an etrog, the nights are divided from the days, as the mitzva of etrog applies only during the day and not at night. This means that each and every day is its own mitzva, and therefore an item that is sanctified for one day is not necessarily sanctified for the following day. However, here, with regard to a sukka, where the nights are not divided from the days, as the mitzva of sukka applies at night as well, all seven days are considered as one long day. Throughout the Festival, there is no moment during which the sanctity of sukka leaves the wood; it leaves only at the conclusion of the Festival.

Rachi non traduit

דמפסקי לילות מימים. שאין מצותו בלילה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source